חיה רוב שנותיה בקיבוץ רמת רחל, אם לחמישה בנים ובת, וסבתא ל-20 נכדים עד כה.
ספרי לנו על עצמך
הצטרפתי לקיבוץ רמת רחל בשנת 1965, כשהגעתי אליו כחברה בגרעין נח"ל. נישאתי ליחיאל בן הקבוץ ויחד הקמנו משפחה.
לשברון לבנו, בננו השלישי, אייל, נהרג ב 2002 בהיותו בן 29, במבצע "חומת מגן" בג'נין. לכבודו הקמנו בקיבוץ את "חוות אייל" - חווה אקולוגית טיפולית המשמשת בית חינוכי בנושאי קיימות, אקולוגיה, שמירה על איכות הסביבה וכבוד לבעלי חיים. כל אלה היו נושאים קרובים ללבו של אייל.
עבדתי במשך השנים בענפים רבים במשק ואחרי שיצאתי ללמודים בסמינר הייתי מחנכת במשך 15 שנים בבית ספר "אלון" במעלה החמישה ואחרי כן עסקתי כ-15 שנה בהוראת עברית לעולים חדשים באולפן עציון.
כיצד החל הקשר שלך עם משפחות פלסטיניות?
בעלי יחיאל נפטר לפני חמש שנים. הוא ואני ובני משפחה נוספים היינו תמיד מעורבים בקליטת עליה ובעשייה למען האחר. השתתפתי בפרויקט של קבוצת "מוסללה" ממוסררה שניסתה להגיע באמצעות אמנות לקשר עם פלסטינים מבית חנינא, ובנוסף, יצרתי גם קשרים אישיים משפחתיים עם תושבים מצור באהר - הכפר הערבי הסמוך לרמת רחל.
איך הגעת ל"אדם ללא גבולות"?
להסעת ילדים פלסטינים חולים הגעתי לפני שנים לאחר ששמעתי על אסוף כספים עבור ילד פלסטיני חולה שזקוק לטפול. מאז הפכתי למתנדבת פעילה בעמותה.
מה את עושה כמתנדבת?
הסעתי בעבר את אמיר, קאסם מוחמד ועבדאללה. גם אני כאבתי את מותם של אמיר וקאסם ושמחתי בהצלחת ניתוח ההשתלה של מוחמד. כיום מסיעה באופן קבוע ביום ששי את עבדאללה וכמו כן לפי הצורך במסלול קלנדיה - אוגוסטה ויקטוריה - את ארין - תינוקת בת כשנתיים, ויאם - כבן 4, שאהד - בת 10 ומיאר - תינוקת בת כשנה.
עם עבדאללה יש קשר מאד חזק. אני מתקשרת עם המשפחה בערבית בסיסית אולם שירים וחיבוקים הם אמצעים נפלאים להעביר אהבה ותמיכה בשפע לאנשים נפלאים אלה.