בן 80 , נולד באיסט-אנד, לונדון.
ג'רי, מה תוכל לספר לנו על עצמך?
למרות העובדה שגדלתי בבית יתומים במשך רוב חיי המוקדמים, הצלחתי להתקבל לבית ספר טוב ומשם המשכתי ליוניברסיטי קולג' בלונדון. לאחר שסיימתי תואר ראשון בביוכימיה החלטתי לעזוב את אנגליה, נרשמתי ל"אולפן עבודה" וחייתי שנה בקבוץ צרעה. בתום שנה זו, התמזל מזלי להמשיך לתכנית דוקטורט בביופיזיקה במכון וייצמן ברחובות. לאחר סיום הדוקטורט שהיתי בפוסט-דוקטורט בארצות הברית וחזרתי למשרה אקדמית באוניברסיטת תל אביב בפקולטה למדעי החיים. באוניברסיטה לימדתי וחקרתי כ 40 שנה ופרשתי כפרופסור מלא.
מתי התחלת בפעילות ב"אדם ללא גבולות"?
אינני זוכר את הנסיבות המדויקות. לפני כ-15 שנה, נוצר קשר באמצעות חבר. בזמן ההוא העמותה הייתה עדיין ארגון קטן עם אמצעים מוגבלים, בניהולה של ג'מילה, והוכרה אז כארגון צדקה. מקימיה עדיין היו בשלב של התלבטות בקשר לשם שיינתן לעמותה.
מה אתה עושה עבור העמותה?
ג'מילה והחברים המייסדים האחרים שמחו מאד להצטרפותי כיון שדיברתי אנגלית שוטפת ועמד לזכותי ניסיון בגיוס כספים. מדען בישראל חייב להשקיע חלק גדול מזמנו בכתיבת בקשות למענקים. בזמן ההוא, אשתי אילנה, שהיא מקור יציב וקבוע של עידוד לפעילות, ואנוכי השתתפנו גם בהסעות. היינו אוספים משפחה במחסום קלנדיה ומסיעים אותה לתל השומר. עם הזמן, התנדבותי התמקדה בעיקר בגיוס תרומות. עתה אנחנו מתגוררים באנגליה. מספר ארגוני צדקה אנגליים מסייעים לעמותה בתרומות.
מה החשיבות בהתנדבות בעמותת "אדם ללא גבולות"?
עם השנים אנו חשים יותר ויותר תסכול במה שקורה ביחסים בין ישראל לפלסטינים. פעילות העמותה היא קרן אור במציאות זו. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. אני מודע לכך שתרומתנו קטנה ואינה עומדת לשנות את המציאות בישראל, אבל זה התסכול שעלינו לחיות איתו.
מה האתגרים בהתנדבות?
עדיין לא הצלחתי להשיג את התרומה הגדולה שתוכל להחזיק את העמותה לכמה שנים. זה עשוי להיות השיא של הקריירה שלי כמגייס תרומות. עדיין לא ויתרתי על אתגר זה.