זה כבר הפך למסורת, וגם השנה (ב-17 באוגוסט 2016) נסעו אנשי "אדם ללא גבולות", בתמיכת ארגון הצדקה הבריטי "ילדי שלום", אל חוף הים. ביום רביעי בבוקר נאספו 52 מהילדים הפלסטינים שלהם אנו מסייעים על בסיס יום-יומי, עם אחיהם, אחיותיהם והוריהם במחסומים קלנדיה וזיתים, ויחד נסענו לחוף תל ברוך שמצפון לתל אביב. ההתלהבות ניכרה כבר באוטובוס, עם פטפוט בין חברים, מוסיקה, חטיפים ושאלות "מתי נגיע?" "כמה זה רחוק?" "מי עוד יבוא?". לא רק הילדים היו נלהבים; גם המבוגרים.
את הילדים ובני משפחותיהם ליוו מתנדבים מ"אדם ללא גבולות", בני נוער מבית הספר הדו-לשוני "יד ביד" שבירושלים ומתנדבים מעין-רפא הפעילים בעמותת "סַלַאמַאתכּוׂם". המתנדבים, ובעיקר הצעירים שבהם, התחברו מיד לילדים ונהנו לשחק יחד, תוך שהם מבטיחים שלא יהיו שום בעיות או הרגשת אי נוחות כלשהי. המתנדבים גם דאגו לכל הלוגיסטיקה – פרקו ציוד, ניפחו אבובים, פיזרו מזרונים על החול, דאגו שלכל אחד יהיו מי שתייה, חילקו מזון ושמרו על הניקיון ועל הסדר.
כמו בשנה שעברה, הוגשה גם השנה ארוחת צהריים מופלאה שבישלה בשבילנו עלייה, אישה מקסימה מיפו. עלייה וחברתה נשארו אתנו זמן מה, שוחחו עם אימהות וגילו עניין אמתי בחיי המשפחות ובפעילות העמותה שלנו.
הדבר היחיד שהעיב על היום הנפלא היה התנגדות המנהל האזרחי לנפק היתרי כניסה למשך יום אחד לשמונה ילדים שגילם מעל 14. קשה במיוחד היה לאחת הילדות שלא הורשתה להיכנס לישראל ללא כל סיבה הגיונית, אף שעדיין לא מלאו לה 14. הילדה העצובה חזרה הביתה עם אביה, בשעה שאמה ובני משפחתה האחרים נסעו לים.
אלונה בידני-אורבך